פסק-דין בתיק בר"ע 1052/05

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות (כבוד השופט ר' וינוגרד) מיום 22.11.05, לדחות את הבקשה שהגיש המבקש לביטול פסק דין. פסק הדין, שניתן ביום 15.9.05, דחה את התביעה שכנגד שהמבקש הגיש נגד המשיבה.

וזה היה סיפור המעשה: המשיבה הגישה לבית המשפט לתביעות קטנות תביעה נגד המבקש, בגדרה היא טענה כי עבודות נגרות שביצע המבקש בדירתה היו לקויות. המבקש הגיש תביעה שכנגד, בה טען כי המשיבה עודנה חייבת בתשלום עבור ביצוען של עבודות נוספות, שלא היו כלולות בהסכם המקורי בין הצדדים ושעבורן לא שולמה תמורה. בנוסף טען המבקש, כי לאחר שההמחאה שהמשיבה נתנה לו בעבור ביצוע עבודות הנגרות לא נפרעה, הוא פתח בהליכי הוצאה לפועל נגד המשיבה, אשר במסגרתם הגיעו הצדדים להסכמה שכונתה "הסדר חוב". בסעיף 4 להסדר החוב נכתב כי "פרט לאמור לעיל לא יהיו לצדדים באופן הדדי כל תביעות ו/או דרישות מסוג כלשהו". לפיכך, טען המבקש, ויתרה המשיבה על טענותיה בעניין טיב העבודות והיא מנועה מלהעלותן כעת. בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את טענות המשיבה ודחה את טענת המבקש בדבר הויתור הגלום בהסדר החוב. על יסוד זאת נפסק כי על המבקש לשלם למשיבה פיצוי כספי בסך של 4,300 ש"ח.

על פסק הדין האמור הוגשה בקשת רשות ערעור (בר"ע 673/05). בית המשפט (כב' השופט זילברטל) דן בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור, קיבל את הערעור בחלקו והחזיר את הדיון לבית המשפט לתביעות קטנות, לצורך בדיקת טענות המבקש בתביעה שכנגד ובחינה מחודשת של פרשנות הסדר חוב. לצורך כך נקבע, כי בית המשפט לתביעות קטנות רשאי יהיה לשמוע ראיות נוספות.

בהמשך לכך, ובמטרה להוכיח את הטענה בדבר ויתור המשיבה על טענותיה במסגרת הסדר החוב, הזמין המבקש לעדות את עו"ד מור-יוסף, אשר ייצג בעבר את המבקש בהליכים שנקט נגד המשיבה בלשכת ההוצאה לפועל ואף ערך את הסדר החוב. עו"ד מור-יוסף לא התייצב לדיון, מפאת טעות ברישום המועד ביומנו. הוא התייצב בבית המשפט קמא ארבעה ימים מאוחר יותר והעיד בפני השופט. בפסק הדין המשלים שניתן ביום 15.9.05 דחה בית המשפט קמא את התביעה שכנגד שהגיש המבקש וקבע, על יסוד עדותו של עו"ד מור-יוסף, כי הסדר החוב התייחס רק להליך שננקט בלשכת ההוצאה לפועל, ולפיכך לא ניתן ללמוד ממנו כי המשיבה ויתרה על זכות התביעה.

המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין, בה טען כי נפגעה זכותו הדיונית הבסיסית לחקור את העד שהוא עצמו הזמין. בית המשפט קמא דחה את בקשתו בהסתמך על סעיף 5 בפסק הדין, בו נאמר כי:

הנתבע [המבקש] לא התייצב לדיון מסיבות שלא הובהרו דיין (מזכירתי טענה כי נמסרה לו הודעה), אולם לעניין זה אין חשיבות רבה, מאחר והחקירות בשתי הישיבות האחרונות נעשו על-ידי בלבד, ללא מתן אפשרות לצדדים להתערב בחקירה.  

מכאן בקשת רשות הערעור, במסגרתה חזר המבקש על טענותיו בבקשתו לביטול פסק הדין.

ביום 7.2.06 קבעתי כי הבקשה מצריכה תשובה. בתשובתה טענה המשיבה כי המבקש הוא שצריך היה לוודא כי עו"ד מור-יוסף הוזמן כדין, ומשלא טרח לעשות כן, אין לו להלין אלא על עצמו. המשיבה אף טוענת כי היא הוזמנה למועד עדותו של עו"ד מור-יוסף, והיא אכן התייצבה ונכחה במועד מתן העדות. המשיבה מאמצת את גישת בית המשפט קמא, לפיה מכיוון שממילא חקירת העדים נעשתה על-ידי בית המשפט, לא נגרם למבקש כל נזק כתוצאה מכך שלא נכח במועד חקירתו של עו"ד מור יוסף.

החלטתי לדון בבקשה כאילו שניתנה רשות והוגש ערעור.

בבית המשפט לתביעות הקטנות נקבעה גישה גמישה לראיות ולסדרי דין, במטרה לפשט את הליכי הדיון כדי להגיע להכרעה מהירה. זהו הרציונל הניצב בבסיס הוראת סעיף 62(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובעת כי "בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הנוהגים בבית משפט אחר, ובכפוף לסדרי דין שהתקין שר המשפטים לענין סימן זה, יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה". לפיכך, בית המשפט קמא רשאי היה להחליט כי העדים יחקרו על-ידי בית המשפט בלבד ובלא שלצדדים תינתן אפשרות להתערב בחקירה.

חרף זאת, לא ניתן להתעלם מזכותו הבסיסית של בעל דין להיות נוכח באולם בית המשפט בשעה בה נחקרים העדים שהוזמנו מטעם מי מבעלי הדין, וזאת גם אם הוא עצמו אינו רשאי לחוקרם. מפסק דינו של בית המשפט קמא מצטיירת אי בהירות ביחס לשאלה האם המבקש אכן הוזמן למועד חקירת עו"ד מור יוסף. המבקש עצמו הגיש תצהיר ממנו עולה כי הוא לא הוזמן למועד זה. בנסיבות אלה, לא ניתן לזקוף את אי התייצבותו של המבקש לחובתו. גם העובדה שבית המשפט קמא מצא לנכון להזמין את בעלי הדין למועד החקירה מצביעה על כך שבית המשפט סבר תחילה כי למבקש עומדת הזכות להיות נוכח באולם בית המשפט בעת מתן העדות. אלא שבכך הלך בית המשפט קמא לקראת המבקש רק את מחצית הדרך, וכמבואר לעיל, אין די בכך.

על סמך כל האמור לעיל, הערעור מתקבל במובן זה שפסק הדין מתבטל, ועל בית המשפט להורות על הזמנת עו"ד מור-יוסף לעדות נוספת ולאפשר לבעלי הדין להיות נוכחים באולם בית המשפט במועד מתן עדות זו.

בנסיבות בהן השופט בבית המשפט קמא גיבש עמדתו לאחר ששמע את העדויות בתיק, דומה כי אין מנוס מהעברת התיק לשמיעה בפני מותב חלופי. בית משפט זה רשאי להמשיך את הדיון מהנקודה אליה הגיע בית המשפט קמא, ובלבד שעדות עו"ד מור יוסף תשמע מחדש.

נוכח התוצאה אליה הגעתי, יעוכבו הליכי ההוצאה לפועל בהם נקטה המשיבה, עד למתן פסק דין על-ידי בית המשפט לתביעות קטנות.

בנסיבותיו של מקרה זה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום כ"ט בניסן, תשס"ו (27 באפריל 2006) בהיעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: